יום ראשון, 8 בדצמבר 2013

סוף הוא תמיד אבל תמיד! התחלה חדשה

תמיד אני מוצאת את עצמי עסוקה עד מעל הראש אני מאלה שחייבים לעשות הכל מהכל ובו בזמן, כמה שיותר והטוב ביותר! ככה שרוב הזמן עמוס פה.

דמיינו לעצמכם.....
 3 ילדים בבית קט, חופשת חנוכה (וכמו שרועי אומר: "חופשת חנוכה היא הנס של המורים") , בלאגן בחצר, צפוף בבית, בית בבניה ושיפוץ -מלט בכל הבית, צפיפות מטורפת, פועלים קודחים תרתי משמע ועוד.
נוסיף לכל זה הגהה ל 2 סמינרים והתמודדות לבחירות ועד היישוב ברשימת יחד ולמען נהורה ומי שמכיר אותנו (אותי ואת בעלי, שותפי בכל, רועי) יודע שכשאנחנו משקיעים אז אנחנו משקיעים הלוגיסטיקה והחמ"ל שיצרנו יכולים לעמוד בגאון לראש רשות!
נוסיף לזה התארגנות למשתה פרידה בעבודה, שכולל הכנות לכ- 40-60 אנשים בביתי הקט ומטבחי הקט יותר.
אבל כיאה לאנשים שאוהבים להעמיס ולבצע בצורה הטובה ביותר להלן התוצאות.


לפני המתכונים תודות
תודה רבה לחברותי היקרות מפז
יעל על הארגון וסלט הגזר שקצר לא מעט מחמאות בעתיד אעלה גם אותו...
עליזה הר שושנים- כן הר שושנים מהתשבץ... על הירקות והארגון
מיכל וינר אהובתי על הארגון והטעימות....
אילנה שתמיד אבל תמיד מחפשת איפה ניתן ואפשר לעזור, זן נדיר
ולרועי היקר לי מכל על הכל!
כל זה לא היה יכול להתממש ללא אישי וחברי המדהים רועי אורן  הגדול מכולם הידוע לחבריו בשם "שומי"
הוא היה הסו שף, הסבל, הסובל והצלם. אז מלוא הקרדיט





































את מתכון הבסיס לסלט קיבלתי מורה אורן האהובה כשאירחה אותנו לשישבת בסוויטת האורחים במלון בוטיק שלה.





 
עגבניות שרי כדי להוסיף  צבע לשולחן
והרעיון למאפינס פשטידות אישיות טעמתי אצל דודה רונית המדהימה כשהגעתי להכין איתה פוקאצות, אגב את המתכון לפוקאצות אעלה בפוסט אחר, (פשוט לא רוצה שיגמרו לי הפוסטים...)


לסיום....

סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר.
- טוב יותר?
- רע יותר?
- לא יודעת מה יותר.
משהו אחר.

כשהדרך נגמרת מתחיל איזה שביל,
כשהלילה נגמר אז הבוקר מתחיל,
כשנגמרת שעה, עוד שעה מגיעה,
רק בסוף הידיעה מתחילה השגיאה.
סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר.


יש תמיד יום מחר לכל יום שעובר,
כל חלום משומש מחליפים באחר.
כשנגמרת שנה, עוד שנה מתחילה,
כל תשובה מתחילה רק בסוף שאלה.
כי סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר.


כשהסרט נגמר החיים מתחילים,
הצלילים מתחילים כשאין כבר מלים.
כשנגמור את הצלילי אז נתחיל צליל אחר.
כשנגמור את השיר אז נתחיל לדבר.

סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר.
- טוב יותר? רע יותר?
- לא יודעת מה יותר.
משהו אחר. 
(מילים: לאה נאור)


מצאתי את הקישור לשיר בתוכנית תופסים ראש קצת נוסטלגיה זה תמיד טוב! סוף זה תמיד התחלה
מי יודע איזה שיר מפורסם נוסף יש ללאה נאור?  וחברים בלי לג'נגל בגוגל... לפתרון גללו למטה

שיהיה שבוע טוב ומבורך
זיוה אורן







אה וכן התשובה ללאה נאור- מקהלה עליזה
 



יום חמישי, 21 בנובמבר 2013

עוגיות יאמי יאמי

מכירים את זה שצריך כיבוד כי כל יום מגיעים אורחים ובעלי מקצוע (מרחיבים פה את הבית...)
ולא בא לכם להגיש להם את העוגיות מהמכולת או מהסופר בא לכם להגיש משהו בייתי!
אז אתמול עם כל הלחץ שיש פה הייתה ברוך השם ובשעה טובה יציקת התקרה , אבן דרך משמעותית בשלבי הבניה.
ובכל אבו דרך כזו מעין מרימים לחיים עם הפועלים.
הפעם זה קצת התפקשש לי מפאת הלחץ הבלאגן שיוצר לחץ, שגיא שמבקש לאכול , נעמה שמבקשת תשומת לב
סבא שמבקש שתבואי להסביר לך מה להסביר לבעלי המקצועות ואני.... מסוחררת לחלוטין
מה הוא אמר לי אין לי מושג לא הבנתי ואני גם לא זוכרת.... בכל הטירוף הזה  מה שחסר לי זה רק לאפות עוגיות.


אבל אני ממש עקשנית בת עקשן וכמו שאמא שלי אומרת לי תשחררי את הראש מהקיר...
אני בשלי!

הכנתי עוגיות פשוטות עם סוכר וקינמון וזה יצא ממש לא זה!!! העיקר שנעמה נהנתה מהמגע של הבצק אני אומרת לעצמי...
אפילו הגרגרניות שלי שאוהבות לטבול כל דבר בשוקו של הבוקר,  אבל ממש כל דבר החזירו את העוגיות לקופסא!
אני לא מאמינה אני מנסה לשכנע את עצמי שזה לא קורה, ואומרת לנעמה נעמה תטבלי את זה עם השוקו זה יהיה לך טעים
והמתוקה הזו אומרת לי לא אמא אני מעדיפה בסקוויט של פתי בר יש לנו???
כולי מוכת תדהמה אז אני אומרת לה נשים בשקית ותחלקי לחברים בהפסקה והיא בעדינות כדי לא לפגוע אומרת לא אמא זה בסדר אין צורך.
הבנתי!
ארגנתי את הבלאגן בראש, יותר נכון ניסיתי לארגן בין הקריאות של הפועלים, זיגה, זיגה לבכי של שגיא שלא מוצא דרך להרדם, למשאית הבטון שלא מגיעה, בין החבילות של בגדי התינוקת של הבנות שאני שולחת לאשתו של מוחמד שילדה עכשיו, לכביסות האינסופיות שממלאות מקום של טפט.
ואני הרי עקשנית בת עקשן החלטתי שאני אופה עוגיות עכשיו בתוך כל זה ושיצא לי טעים ויפה

אז הפשלתי שרוולים ו.... הצלחתי הצלחתי הצלחתי או יה וי דיד איט הצלחתי יש.
להלן התוצאה.



מקורו מתכון עוגיות שוקולד צ'יפס פשוט שאני שדרגתי ויצא לוקלוקו.



מי אכל ת'עוגיות שהיו בצלחות....
לאן נעלמה לה העוגייה? ניחוש 1 ...











 

יום שלישי, 30 באפריל 2013

מתחילים בגיל 32


מזל טוב לי אחרי המון תהיות והתחבטויות ביני לבין עצמי בדיוק כשבגרתי ועליתי לגיל 32
החלטתי שהכי טוב זה להתחיל בבלוג לשתף ולהעלות רעיונות ודרך הבלוג אני מקווה שאדע להחליט על כיווני....

מזוודת תאטרון הבובות .





















את ההשראה קיבלתי מדנה ישראלי, כשהכינה תאטרון בובות עם סיפור בקש , ואז הגיע מזוודה מלאה ממתקים ואמרתי לעצמי שכיאה ל"משה אופניק" הלו זו אני לא זורקים!!! החלטתי שאני שומרת את המזוודה ויוצרת בה תאטרון בובות לבובות שלי.

בגלל שההחלטה על יצירת הבלוג הגיעה לאחר יצירת התאטרון , לא צילמתי את השלבים אך אני אנסה לפרט אותם
ראשית מזוודת קרטון ריקה מממתקים, אגב הממתקים פוזרו חלקם לחברים במשלוחים וחלקם לכרסי בני הבית




בחלק שבו נמצאת ידית האחיזה יצרתי חלון באמצעות סימון וחיתוך על ידי סכין יפנית
כיסיתי את הדפנות עם הפרסומת, ניתן לכסות בשלל אפשרויות, בין אם זה להדביק טפט/צביעה/ הדבקת דף צבעוני ועוד.
אני בחרתי בדופן אחורית להדביק שארית טפט כחול שהייתה לי , ובקדמית בצד של החלון לצבוע בצבע כחול אפשר בגועש או
לאחר שני השלבים הראשונים.
מחפשים 2 פיסות בד לווילון, אני גזרתי חולצה ישנה שהתיישנה לה בארון שלי, הדבקתי באמצעות דבק חם קצוות כדי שאוכל להשחיל את הווילון בחוט, השחלתי חוט והדבקתי אותו בחלק הפנימי של  החלון באמצעות דבק חם.

חומרים:
  • מזוודת קרטון או כל קרטון שמוצאים בקרטוניה
  • מספרים
  • דבק חם
  • צבעים/טפטים/מדבקות (לקישוט/כיסוי)
  • סכין יפנית
  • חוט - אני השתמשתי בחוט פלסטיק לתלות עליו את הווילון (שיהיה ניתן להסיט אותו).
לאחר שסיימתי את ההכנות הדפסתי את דמויות הנסיכות התלת ממדיות, פעילות נחמדה להכין עם הילדים בחיפוש באתר ניתן למצוא גם דמויות לבנים כמו צעצוע של סיפור, ספידי המכונית ועוד....

ניתן להכין בובות מגלילי נייר טואלט יחד עם הילדים
קישור להדרכה
 








בהצלחה, אצלנו כבר נהנים ומאנישים את הבובות בתאטרון

זיוה